מורה דרך | מדריך טיולים - יפו העתיקה  
עברית
English

יפו העתיקה

טיול קסום ביפו העתיקה
 
המסלול
 
מסלול מעגלי- המנלצתי להחנות הרכב או האוטובוס בכניסה הדרומית ליפו העתיקה ,בחניה ברחוב לואי פסטר סמוך לחומה הדרומית.
משך המסלול –שעתיים.
עונה- מתאים לכל עונות השנה. אפשרי גם בשעות הערב.
 
כללי
השם "יפו":
-           אולי על שמו של יפת, בן נח
-           מקום יפה
-           ביוונית: Joppe
-           בלטינית: Flavia
 
חשיבותה של יפו:
1)         נמל
2)         מי תהום גבוהים (כ- 4 מ') = מים זמינים
3)         הגנה טובה : העיר שוכנת על גבעה ליד הים
4)         קרקע טובה לחקלאות
5)         יפו קרובה לדרך הים. הדרך קרויה כך מכיוון שהיא הדרך המערבית ביותר שעוברת דרך ארץ ישראל, ים = מערב.
 
ניכנס לסימטאות יפו העתיקה ברחוב מזל גדי. – כאן נתחיל את סיורנו בנקודת הפריצה של נפוליון במצור על יפו בשנת 1799.
 
 סיפור
נפוליון כידוע היה נמוך קומה הודות לקומתו הנמוכה הוא ניצל ממוות בטוח. נפוליון עמד לפני קולונל גבוהה וצפה על ההבקעה של העיר. כדור של אחד החיילים הטורקים שכוון אליו פגע בכובע המפורסם שלו חורר אותו והרג את הקולונל במקום. אז אמר נפוליון. "יש יתרון לנמוכי הקומה".
בקרב על הפריצה ליפו הצטיין קצין צרפתי נועז בשם רמבו . המעגל נסגר כאשר סילבסטר סטלונה צולם ביפו העתיקה לסרט רמבו 3.
 
פסל סביבתי בסמטת אריה: "עץ תפוז מרחף" של האומן רן מורין. הפסל מבטא את שילוב הטבע והטכנולוגיה – הטכנולוגיה מגבילה את הטבע, מרחיקה אותנו מהאדמה...הפסל גם משקף את העם היהודי שלמרות שלא היתה לו אדמה או ארץ בתקופת הגלות היהודי הנודד נאחז בכל מקום והיכה שורשים בקהילות היהודיות ברחבי העןלם. עץ ההדרים מסמל את יפו שהיה המקום הראשון לגידול הדרים בארץ ולא בכדי לתפוז הארץ ישראלי קוראים Jaffa.


 
חזרה לצומת מזל גדי ומזל אריה. המשך בסמטת מזל גדי ובפניה הראשונה ימינה לכיוון
שער רעמסס
שחזור של שער מתקופת רעמסס ה-2:
-           השער מתקופת רעמסס ה-2 (תקופת יציאת מצרים) מייצג את סוף השלטון המצרי בארץ כנען.
-           לבני הבוץ מתקופת רעמסס ה-2 מתחת לחומה הפרסית.



 
עליה לגן הפסגה בשביל המרוצף ישר לפסל :
"שער האמונה" ב"גן הפסגה":
 
-           יצירתו של האומן דניאל כפרי, שחזר בתשובה ומאז יוצר אומנות עם נושאים דתיים.
-           השער מראה סצנות מן התנ"ך:
1)         עקידת יצחק ואיל
2)         חלום יעקב
3)         למעלה: כיבוש יריחו עם שופרות וארון הברית

 
במקום יש תצפית יפה על תל אביב ויפו.
 
 
 משם ירידה קלה לגשר המזלות .
 
גשר המזלות
על גבי הגשר יש עמוד מעץ ועליו 12 המזלות. האגדה מספרת שמי שמניח את ידו על המזל שלו ומבקש משאלה, משאלתו מתגשמת. ליתר ביטחון יש לעמוד בגלגל המזלות הסמוך לגשר על פסיפס המזל שלו ולחזור על משאלתו. היא לבטח תתקיים.
 
חזרה למרכז גן הפיסגה לכיוון הבמה.
גן הפסגה
 
גן הפסגה (המכונה גם גן אברשה) וגן המדרון תוכננו על ידי אברהם קרוון בראש גבעת יפו ובמדרון הצפוני. הם מופרדים ביניהם על ידי הכביש (רחוב מפרץ שלמה) שמוביל לכיכר קדומים. הגנים משתלבים עם סביבתם, ולכן ניתן להגיע אליהם מכיוונים שונים. בשטחם משולבים שימושים שונים מלבד האלמנטים של הגינון, בהם שטחי חפירות ארכאולוגיות, בתים ששוקמו, יצירות אומנות ותותחים ממלחמות נפוליאון.
בגנים ניטעה צמחייה מגוונת, העמידה לרוחות הים והמלח. בין השאר ניטעו הרדופים, אשלים, אגבות, מלוח קיפח ועצי רותם. בראש הגבעה ניטעו עצי תאנים ותמרים. כן עוצבו מרבדי אהל מצוי, בוגנוויליות וסביונים. כן ניטעו מדשאות רחבות ונבנה אמפיתיאטרון
 
 לפני הבמה נפנה ימינה לעבר המדרגות המובילות
 
 לחמם הטורקי.
המתחם של החמם הטורקי כשמו כן הוא שימש כבית מרחץ בתקופה העותומנית.
 
נפנה שמאלה בקצה הבניין של מוזיאון עתיקות- הסריה הישנה. שם ניראה שוב סביל-רהט.
הסביל נבנה בתקופה העותומנית להרוות את צמאונם של עולי הרגל. יצויין שבכניסה המזרחית לעיר העתיקה ישנו סביל אבו נבוט- סביל זה שהוא גדול ומפואר מיוחס למושל יפו אבו נבוט .
הסביל של אבו נבוט:

 
-           אבו נבוט היה מושל של יפו בשנים 1810-1820 והביא מודרניזציה לעיר.
-           הסביל הוא מקור מים לנוסעים (סביל מהמילה "שביל").
-           האגדה מספרת: אבו נבוט יצא דרך השער מן העיר והתהלך בטבע היפה באזור. הוא חזר לעיר באיחור ומצא את השער נעול. השומרים לא זיהו אותו והוא נאלץ להישאר בחוץ. מרוב פחד לא ישן כל הלילה. עם אור הבוקר, השומרים הבינו את הטעות ופחדו מן העונש הצפוי. לפי האגדה, אבו נבוט הקים את הסביל מול השער כדי לספק מים מבאר סמוכה לכל עובר בדרך וקישט את המבנה עם קללות בערבית... אך, מסתבר שמדובר בכתובות המקובלות.
-           מחמוד אבו נבוט שיפץ מסגד ליד הסביל וקרא לו "מחמודייה" על שמו.
 
נחצה את הכביש לעבר טיילת מפרץ שלמה.
לתצפית יפה על תל אביב ,סמוך לתותחי נפוליון.
 
נרד במדרגות הסמוכות לתותח לגן המדרון. נגיע לרציף העליה השניה. נשב במדרגות המשקיפות על סלע אנדרומידה.
 
 סלע אנדרומידה
 
סלעים אלה מול החוף של יפו הם בעצם שאריות של רכס הכורכר, אבל קיימת אגדה יוונית ש"מסבירה" את היווצרותם:
-           לפני כ-4000 שנה מלך יפו נאלץ להקריב את בתו למפלצת הים "קיטוס". כל שנה המפלצת דרשה קורבן, אחרת היא תתבע את הסירות שמתקרבות לחוף של יפו... (סכנה לכלכלה!)
-           לכן, אנדרומדה, בתו של המלך נקשרה בשרשראות לסלע על חוף הים וחיכתה לבוא המפלצת.
-           בו בזמן פרסאוס עבר באזור כדי להרוג את מדוזה גורגונה המאיימת על האנושות. למדוזה יש נחשים רבים על הראש ומי שמביט בה הופך לאבן. פרסאוס הצליח להתגבר עליה: הוא הסתתר מאחורי מגן מבריק. המדוזה ראתה את דמותה משתקפת במגן והפכה עצמה לאבן. פרסאוס ערף את ראשה, עטף אותו במעילו (כי אפילו כאשר היא מתה, היא נשארת מסוכנת...) ובדרך חזרה מצא את אנדרומדה קשורה לסלע.
-           הוא שיחרר אותה וביחד הם ישבו על החוף וחיכו למפלצת הים.
-           כאשר היא התקרבה ושמחה למצוא אפילו שני קורבנות, פרסאוס פתאום הסיר את המעיל מן הראש של המדוזה והמפלצת הפכה לסלע... שרשרת הסלעים מול החוף של יפו היא הזנב הארוך של המפלצת המאובנת.
-           יוספוס פלאביוס מספר שבתקופתו עדיין יכלו לראות את שאריות השרשרת איתה נקשרה אנדרומדה לסלע...
 
נמשיך דרומה ברציף העליה השניה עד מסגד הים. לאחר כ50 מ' נראה מצד שמאל את
 
 הכנסיה הארמנית והמנזר.
 
לאחר שנפוליון כבש את יפו נותרו בעיר גוויות רבות. חיילי נפוליון שחטו כ3000 אזרחים תושבי העיר. היה זה טבח גדול. מכיוון שלא כולם נקברו בזמן פשטה בעיר מחלת דבר. מספר חיילים מצבאו של נפוליון חלו בדבר. נפוליון הותיר את החולים במנזר הכנסיה והנזירות טיפלו בחייליו. לאחר שנפוליון ביקר את החולים הוא סימן לשלישו עם אצבעו על הצוואר סימן של שחיטה היינו תחסלו אותם. תמונה מפורסמת זו של נפוליון מבקר את חייליו החולים ביפו צוייר על ידי הצייר דוד ונמצא במוזיאון הלוואר.
 
כאן נעלה במדרגות חזרה אל טיילת מפרץ שלמה. נבקר בכנסית סנט פיטר.
 
 כנסית סנט פטר

-           שעות פתיחה: כל יום, 8:00-11:45, 15:00-17:00
-           הכנסייה הקתולית נבנתה בשנת 1888 על ידי מסדר הפרנציסקאנים, אשר הגיעו ליפו בשנת 1654.
-           הכנסייה והמנזר הסמוך לה נבנו על שרידי מצודה צלבנית.
-           הכנסייה פונה למערב (בניגוד למסורת הנוצרית, לפיה כנסיות פונות למזרח), מכיוון שגם פטרוס פנה למערב, ללא-יהודים. ניתן לראות "דיאלוג" בין הקתדרלה "סנט פטרוס" (Petersdom) ברומא, שפונה למזרח לבין הכנסייה ביפו שפונה למערב.
-           בתוך הכנסייה נמצא ציור של החזון של פטרוס.
 
 
בכיכר קדומים.
בכיכר ישנם דוכני אומנים ,תכשיטים ומזכרות בכל ימות השנה ובעיקר בערבי הקייץ.
בשעות היום ניתן לבקר בכיכר קדומים בעתיקות יפו העתיקה הנמצא במדרגות היורדות למוזיאון הנמצא מתחת לכיכר קדומים.
מרכז המבקרים (ליד כנסיית סנט פטרוס):
-           דמי כניסה, שירותים
-           שעות פתיחה: 10:00-18:00
-           הדרכה וסרט לאחר תיאום מראש עם אייל: 03-5184015
-           המרכז בנוי על אתר ארכיאולוגי ומוצגים בו ממצאים מתקופת בית שני (המאה ה-3 לפני הספירה עד למאה ה-1 לספירה) ותמונות היסטוריות.
-           בין שרידי הבתים העתיקים העמידו דמויות בנות התקופה כדי להמחיש את ההיסטוריה.
 
.
משם נרד במדרגות שצמודות לקיר הדרומי של כנסית סנט פיטר לעבר סמטת נתיב המזלות. שם נפנה שמאלה עד פניה שמאלה לסימטת מזל קשת. נעלה בסימטה שמאלה כ30 מ' עד לביתו של
 
שמעון הבורסקי:
-           Apostelgeschichte 9,32 – 10,35
-           ביפו פטרוס העיר את טביתא מן המוות במילים "טביתא, קומי!" – בדומה למילותיו של ישו "טליתא, קומי!"
-           אחר-כך פטרוס נשאר בביתו של שמעון הבורסקי. שם היה לו חזון (חרקים על בד) והוא הבין ממנו שלא צריך יותר לשמור על מצוות. הוויתור על שמירת המצוות פותח את הדלתות לנצרות גם עבור לא-יהודים. לכן ניתן לומר שביפו התרחשה הפרידה המוחלטת בין יהדות ונצרות.
-           קורנליוס מקיסריה היה הלא-יהודי הראשון שהפך לנוצרי.
-           ביתו של שמעון הבורסקי בן כ-150 שנה. למרות זאת, לפי המסורת, הסיפור התרחש שם.
-           כדי לבקר בתוך הבית, צריך לתאם עם הדיירים, משפחת זכריאן. קיימת מחלוקת פוליטית על בעלות המקום בין הדיירים והמסגד הסמוך לבית.

 
נחזור לסמטת נתיב המזלות ונרד במדרגות עד לנמל יפו.
 
 
הנמל:




-           דרומית ליפו לא קיימים מעגנים טבעיים, מכיוון שקו החוף ישר וללא מפרצים. בעת העתיקה שטו לאורך החופים ולא דרך הים הפתוח. לכן, ביפו היה הנמל הסביר האחרון בדרך אלכסנדריה והדבר הגביר את חשיבותו. למרות הכל, העגינה בנמל של יפו הייתה כרוכה בסכנות רבות, מכיוון שהיה צריך להיכנס ולנווט בין הסלעים הרבים. המלחים השתמשו בקללה "לך לים יפו" כדי לאחל למישהו שלא יחזור...
-           המפרץ (הברך) של יפו הוא תוצאה של שבר גיאולוגי שהזיז את קו החוף.
-           הנמל הבטיח קיום ומסחר ביפו:
1)         דייגים
2)         הוא היה הנמל האחרון לפני אלכסנדריה
3)         עולי הרגל הנוצרים והיהודים הגיעו לארץ ישראל דרך הנמל של יפו. יפו היה הרושם הראשון שקיבלו הצליינים מארץ הקודש. יומנים וסיפורים מעידים על כך שקבלת הפנים לעתים קרובות הייתה גסה ולא התאימה לרקע התרבותי של הנוסעים האירופאים: ספנים ערבים העמיסו את הצליינים ואת המזוודות על סירות והשיטו אותם לחוף. הם תפסו את האנשים ואת המטען בידיים חזקות, זרקו אותם לחוף... הכל מלווה בצעקות, לבוש מוזר, לכלוך. הצליינים מספרים, שאחרי ימים ארוכים בים הם היו כל כך מאושרים שהגיעו ליבשה שהקדושה של הארץ כבר לא כל כך עניינה אותם באותו הרגע.
-           הייבוא ליפו: צליינים, דלק
-           הייצוא מיפו: תפוזים (Jaffa = מותג תפוזים), סבון שמן זית (היה ביקוש לסבון שמן זית בקרב יהודים ומוסלמים באירופה, מכיוון שלא יכלו להשתמש בסבון המקומי העשוי משומן חזיר. גם באפריקה היו זקוקים לסבון שמן זית, כי במצרים לא ניתן לגדל זיתים שצריכים מכות קור בחורף. את הסבון יצרו בבניין הסראייה הישן.)
-           עד למאה ה- 19, נמל יפו, כמו כל הנמלים, היה פעיל רק בקיץ. הדבר השתנה כאשר המציאו את מנוע הקיטור בשנות ה-1840, שאפשר ניווט מדויק יותר בתוך הנמל.
-           1865: הומצאו אוניות הקיטור והתורכים החליטו לחדש ולשפץ את הנמל. הם התקינו מגדלור.
-           1882: המציאו את המקרר שאפשר לייצא את התפוזים גם למדינות רחוקות יותר.
-           העלייה הראשונה מרוסיה הגיעה לארץ בזכות קו אוניות הקיטור מאודסה ליפו.
-           1936: הבריטים הרחיבו שוב את הנמל ובנו את המגדלור שקיים עד היום. באפריל 1936 פרץ המרד הערבי בנמל של יפו: הפועלים השביתו את ייצוא התפוזים וגרמו לנזק רב בכלכלה. תוצאה ישירה של השביתה היא בניית הנמל בתל אביב על ידי היהודים.
-           הנמל של יפו לא התאושש אחרי השביתה והמלחמה ולאחר הקמת מדינת ישראל הוחלט להעביר את הנמל הראשי לאשדוד. 1965 התקינו את זכוכית הבדולח האיכותית מן המגדלור ביפו במגדלור של אשדוד.
יפו = שער ציון = שער לארץ ישראל:
-           יפו היא הנמל של ירושלים, השער לארץ ישראל. כאשר שלמה המלך הזמין את הארזים מלבנון כחומר בניין לבית המקדש, הם הגיעו לנמל של יפו ומשם לירושלים. הארז מתאים במיוחד ליצירת קורות ארוכות מכיוון שהוא עץ גבוה מאוד.
-           לאורך ההיסטוריה התפתחה סימביוזה בין יפו וירושלים.
-           יונה ברח מאלוהים דרך יפו (יונה, א':3) לתרשיש. ניתן לראות את החול ביפו כניגוד לקודש. בעקבות סיפור זה, הלוויתן הפך לאחד הסמלים של יפו.
-           גם עבור הנוצרים יש ליפו חשיבות גדולה: כאן פטרוס מבין מן החזון שהיה לו בביתו של שמעון הבורסקי שצריך להפיץ את הנצרות גם בקרב הלא-יהודים. (Apostelgeschichte 10,9-35).
 
 לאחר ביקור בנמל נפנה שמאלה לשער היציאה הדרומי של הנמל ובמגרש החניה נעלה עם הכביש חזרה לחניה ברחוב לואי פסטר שם החננו את הרכב.
 
יתרונות נוספים של יפו:
-           שווקים יפים: שוק הפשפשים
-           מסעדות טובות
-           יפו היא יפה במיוחד בלילות הקיץ (יותר קריר, אבל הכנסיות סגורות...)
-           בדרך כלל עושים ביפו סיורים של כשעתיים ובעיקר מספרים סיפורים ואגדות.
 
 
 


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים צימרים בחד נס צימר צימרים חוות דעת מור מחשבים דידו סנטר טיולים בצפון
כושר קרבי אלמוג בקו מורה דרך מדריך טיולים דירות נופש באילת
ספורט אילת
בגדי הריון דידו סנטר טרקטורוני המדבר שרת וירטואלי